בדיקות פוליגרף – מה באמת עומד מאחורי החיישנים?

תמיד חשבתם שאפשר לגלות אם מישהו משקר רק בזכות "מדדים מדעיים"? ברוכים הבאים לעולם המרתק של בדיקות הפוליגרף, שבו מדע וטכנולוגיה נפגשים כדי להעניק תשובות – או לפחות להניח ניחושים מקצועיים. חכו, אל תברחו עדיין. זה ממש לא רק נמרח על המצח וסרגל טיפשות!

מה זה בעצם פוליגרף?

פוליגרף הוא מכשיר שמודד כמה משתנים פיזיולוגיים בגוף האדם – קצב לב, לחץ דם, נשימה ועוד. הרעיון פשוט: כשמישהו משקר, יש תגובה פיזיולוגית שמערכת העצבים שלנו מפעילה, וזה אמור להתבטא בשינויים במשתנים האלה.

אבל רגע, איפה המדע המוחלט? ספויילר – זה לא קסם. לא ניתן לקרוא מחשבות, רק למדוד תגובות. כלומר, פוליגרף נותן התראות לשינויים ברמת הלחץ והעוררות של הנשאל, אבל למה זה קורה – זו כבר שאלה אחרת.

5 דברים שצריך לדעת (או ששכחתם) על בדיקות פוליגרף

– התגובה לפוליגרף היא רגשית ולא תמיד קשורה לשקר. לחצים מיותרים, אנטיפטיה, או סתם פחד מלחץ הבדיקה – יכולים לייצר תגובות דומות.

– אין מדד אוניברסלי לסימן ששקר. המדע בתחום מפוצל בין אלה הטוענים שיש לשפר את הטכנולוגיה וכאלה שמאוד סקפטיים.

– השימושים הנפוצים: גיוס עובדים במקומות רגישים, חקירות משטרתיות, ביטחון, ולעיתים גם בתחום הפרטי.

– הטכנולוגיה השתפרה והרבה, היום יש "פוליגרף דיגיטלי" שנותן דיוק טוב יותר, אבל עדיין דורש פרשנות מקצועית.

– לא כל מדינה מקבלת את תוצאות הפוליגרף כהוכחה משפטית. החוקים משתנים, וכל מקרה לגופו.

איך מתבצעת בדיקת פוליגרף?

תהליך עם טוויסט:

בדיקה רגילה לא מסתכמת בסתם "שאלות ושאלות". קודם כל, יש שיחה מבוא – ליצירת רוגע ואמון בין החוקר לנבדק. אחר כך, נשאלות שאלות בסיס, שמטרתן להקים קו בסיס של תגובות טבעיות.

לאחר מכן – מגיעות השאלות העקרוניות, אלו שקשורות במה שרוצים לבדוק. למשל, אם מדובר בחקירת גניבה, השאלות יהיו ממוקדות הלאה ללב העניין.

הכל נרשם במכשיר – נשימה, דופק, זיעה, למה לא – גם מהלכי המחשבה. אבל ההתמקדות היא בעיקר בקשר בין שאלות "אסרטיביות" לשאלות חשודות.

שאלות מחודדות או קודרות? לא ממש.

לא תופתעו לשמוע שיש שיטות לשאול שאלות כאלו שיניעו תגובות יותר "טבעיות", כדי להימנע ממצבים בהם אנשים פשוט בלחץ כי הבדיקה עצמה מלחיצה.

אז כן, החוקר טוב ממש יודע ליצור קסמיות לשאלות שמצליחות לחלץ תגובות אותנטיות יותר.

אבל האם אפשר להתחכם?

כמה דרכים שכדאי להכיר:

– להרגע לפני הבדיקה זה קריטי, בגלל תגובות לחץ.

– להיות "אמתיים" ככל שאפשר – אי שיתוף פעולה יכול להוביל לתוצאה פחות מדויקת.

– לא ספציפית לזכור שום דבר לפני הבדיקה. לפעמים השקרים הרעים הכי טובים הם אלה ששוכחים שהמציאו.

מה עם הדיוק? מי סופר את הצלחות?

הדיוק של בדיקות פוליגרף נע סביב 70%-90% – תלוי במי עושה את הבדיקה, באיזה שיטה, ובהקשר. כן, זה נשמע לא מושלם, וזה עושה את התוצאות לפתח למשחק אינטרפרטציה.

לכן בדרך כלל בדיקות כאלה משמשות ככלי עזר ולא כסימן בטוח אחד.

אז למה משתמשים בהן? כי עדיין עדיף ניחוש מושכל מאשר ניחוש נטול בסיס בכלל.

האם בפוליגרף אפשר "להרגל"? או שמישהו חשב על זה?

לא, לא ממש. כמובן, יש ניסיונות של אנשים להתרגל לבדיקה, טכניות לשקר בלי לשנות תגובות פיזיולוגיות. אבל הגוף לא שוכח, הוא כבר תופס את הפוזה לעין שלו.

למרות זאת, גם חוקרים מנוסים יודעים – זה לא קסם, ולפעמים השתדלות גורמת דווקא לתגובות מוזרות יותר.

השאלות שהכי מצחיקות את מבצעי הפוליגרף

כמה פעמים שמעתם "אתה משקר"? או "תגיד את האמת"? ברחוב אולי עולה חיוך, אבל מי שראיין בדרך הזו יגיד לכם שאי אפשר להשיג אמת כזו בשיטה הזו.

יש פתרונות יצירתיים כמו:

– שאלות "טריק" שמטרתן לבדוק אם מנסים להסתיר משהו.

– שאלות טכנית בארץ הפילוסופיה: "האם אתה יודע לומר אם הלילה קר יותר ממחר?" – ובודקים ברמת התגובה.

– שימוש בשאלות עם "אמת מוחלטת" לעומת שאלות כלליות.

העתיד? טכנולוגיה דיגיטלית ואינטליגנציה מלאכותית

הבדיקה הבסיסית ממשיכה להשתדרג, והיום כבר רואים מכשירים שמשלבים ניתוח דיבור, שפת גוף, ומגע דיגיטלי עם הרשת לניתוח אינטגרטיבי.

הבינה המלאכותית תיהפך את התהליך למהיר, כמה שפחות אישי, ואולי תאפשר לזהות דפוסים שמוח בני אדם מתקשה לתפוס.

לסיכום – כדאי לזכור:

בדיקות פוליגרף הן כלי יוצא דופן בעולם של הזיהוי הרגשי והפסיכולוגי. הם לא משקפים אמת מוחלטת, אבל בהחלט מעניקים מידע משמעותי. השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לפרשנות אנושית הוא זה שגורם להם להיות שימושיים.

אז בפעם הבאה שישאלו אתכם: "אתה עבריין?" – תדעו שיש לא מעט מאחורי המסך שרוצים לדעת את האמת פיזיולוגית, אבל תמיד חשוב להבין את ההקשרים, את הכלים ואת המגבלות.

שאלות שאתם חייבים לשאול על פוליגרף:

– האם הבדיקה תמיד מאמינה בתשובות כן/לא או שיש טווח עניין?  

  הבדיקה מתמקדת בזיהוי תגובות פיזיולוגיות לשאלות ספציפיות, לא תמיד מדובר בבינאריות.

– איך מתמודדים עם אנשים שיש להם תגובות פיזיולוגיות גבוהות מטבען?  

  קודם כל מכוננים קו בסיס, כי כל אדם שונה – השוואה נעשית בתוך האדם, לא בינו לבין אחרים.

– האם פוליגרף יכול להחליף חקירה משפטית?  

  לא, פוליגרף הוא כלי עזר, לא מקדם משפטי בפני עצמו.

– מה הסכנות בשימוש לא נכון בפוליגרף?  

  פרשנות שגויה ופסילה של מידע מהרשת הן האתגרים העיקריים.

– האם ניתן להכשיל את המכשיר?  

  לא במובן המדעי האמיתי; ניסיונות להתעלם מהתגובה בדרך כלל לא עובדות לטווח הארוך.

אחרי הכל, פוליגרף או מכונת אמת הוא הכלי הדרמטי של עולם האמת והשקר, ומי שמבין אותו יכול לנצל אותו כמעט כמו אינטליגנציה מלאכותית של האמינות.