הפקעת מקרקעין: מה זה אומר ואיך עושים זאת?

מה ניתן לעשות כאשר מגרש או אזור מסוים נמצא בבעלות פרטית ומנגד אותו אזור חיוני על מנת להוסיף דרכים או מבני ציבור?

במידה וקורה מצב כזה רשויות ציבוריות רשאיות לבצע הליך של הפקעת מקרקעין מבעל הקרקע. בהליך כזה נכפה על בעל הקרקע למכור את זכויותיו על הקרקע לרשות הציבורית, על מנת שתשמש למטרות ציבוריות, כאשר בתמורה מקבל בעל הקרקע פיצויים תמורת ההפקעה.

הרשויות הרשאיות בישראל לבצע הליך של הפקעת מקרקעין הן נתיבי ישראל, ועדות תכנון ובניה מקומיות, נת"ע, רשויות מקומיות ועוד. הפקעת המקרקעין נועדה לשרת מטרות ציבוריות מגוונות, החל מסלילת כבישים, הקמת תוואי רכבות, שטחים ציבוריים לטובת שאר התושבים, הקמת מחלפים, סלילת שבילים לרוכבי אופניים, הקמת מוסדות חינוך, פארקים ועוד.

לפי חוק התכנון והבניה ניתן לדעת אלו מטרות ציבוריות כלולות בזכות לרשות מקומית שלשמן היא רשאית לבצע הפקעה של קרקע מבעליה.

ההפקעה מתחלקת לשני שלבים: כשלב ראשון, משנה ועדת התכנון והבנייה המקומית את יעודה של הקרקע לצורך מטרות ציבוריות. בזמן זה, יכולים בעלי הקרקע להגיש תביעה עקב ירידת ערך הקרקע. כשלב שני, מתבצעת הפקעת המקרקעין בפועל. כשזה קורה, בעלי הקרקע זכאים לקבל פיצויים נוספים על לקיחת הקרקע מהם. לעיתים יכולות לחלוף שנים רבות משלב שינוי ייעוד הקרקע עד לשלב שבו אכן מתבצעת ההפקעה.

במידה והרשות המקומית התרשלה בעבודתה ולא יידעה את בעלי הקרקע על הפקעתה, נחשב הדבר למחדל חמור, שאומנם אינו פוגע בהליך ההפקעה, אך מחייב את הרשות לפצות את בעלי הקרקע על כך.

רישום הקרקע

בדרך כלל מתבצעת הפקעה של חלק מסוים מחלקה קיימת, כך שהקרקע עדיין רשומה על שמו של בעליה. במידה והרשות הפקיעה את כל שטח החלקה מבעליה, יועבר הרישום על הקרקע לידי הרשות.

בעלי קרקע שאינם יכולים לבטל את "הגזרה" – כן יכולים לערער על גובה הפיצויים שניתן להם מול עורך דין אגודות שיתופיות, כאשר לפי חוק התכנון והבנייה על הרשות לפצות את הבעלים בשווי של 60% או 75% משטח החלקה, בהתאם לייעודה.