תביעה נגד משרד הביטחון
הגשה שלתביעה היא דבר מסובך שאותה ברוב המכריע של המצבים האנשים מבצעים בסיוע שלעורך דין. מה קורה כאשר אלו הם חיילים שנתקלים בבעיה רפואית, ומעוניינים לקבל את הזכויות שלהם? כאן זה חשוב מאוד להבין כי תביעה היא עדיין מנגנון מורכב שאיתו עדיף להתמודד לא לבד, אלא בסיוע של עורך דין שמיומן בתביעות של משרד הביטחון. חוסר ידע יכול להוביל אל דחייה של התביעה, או אל מצב שבו תביעה בכלל לא התקיימה, כמו במקרים של פציעה בשעה של החופשה מהשירות הצבאי.
פציעה במהלך החופשה מהצבא
לא מעט חיילים הם גם כאלה אשר חווים במהלך היציאה של החופשה שלהם מן המסגרת הצבאית מקרים שמצריכים סיוע רפואי, לאחר מצב של מחלה או תאונה. הבעיה הכי גדולה יא שהכמות המירבית של חיילים שנפצעו במהלכה של אותה חופשה בכלל לא יודעים כי הם זכאים להגשה של תביעה נגד משרד הביטחון עקב מצבם. הכמות שמועברת ומתקבלת למשרד הביטחון היא של למעלה מאלף, בעוד היוצאים לחופשה אשר חוו פציעה כל שהיא במהלך החופשה מגיעים במספר יותר גבוה באופן ניכר. זה קורה בשל חוסר ידיעה, והפספוס של האפשרות לקבלה של טיפולים, פיצויים והטבות בגין כזה מצב.
מכירים את חוק התגמולים
ידע הוא כוח, והמצב של פציעה של חייל בעת מעבר אל זמן של חופשה היא העדות הכי טובה לכך. רק חייל שמודע אל הזכויות שלו במלואן יהיה כזה אשר יעלה את העניין של הבאת הפציעה אל תביעה מול אגף השיקום, ורק חייל כזה יוכל במסגרת של חוק התגמולים להיכלל בין כל יתר החיילים שמכירים את הזכויות שלהם ואת הדרך לקבלה של כל אחת ואחת מהן במסגרת של פציעה של חייל.
גם כאשר הוא לא ביחידה, אלא כבר נמצא בזמן המוגדר בחופשה בבית או בכל מקום אחר שהוא לא הבסיס שאליו הוא מסופח. חוק התגמולים נחקק בשנת 1988, והמטרה שלו היא להיות חוק סוציאלי, שעבר הרחבה לשם הגנה רחבה יותר לחייל שנפצע בעת השהות בחופשה, כל עוד הוא עומד בתנאים לזכאות לפיצויים תגמולים וטיפולים ע"ח משרד הביטחון.