עם הנביאים
האם משה רבנו לא מתמודד כראוי?
בפרשת "יתרו" נאמר שמשה שפט את כל העם לבדו. וחמיו יתרו נתן לו עצה לחלק את כל העם לעשרות, חמישים, מאות ואלפים ולבחור אנשים ראויים, שיחד עם משה ישפטו את העם והדבר יקל על משה וכולם יגיעו אל מקומם בשלום.אמנם בפרשת "בהעלתך" משה פונה אל הקב"ה ואומר שלא יכול לשאת את כל העם לבדו, למרות שכבר היו לא עוזרים ששפטו את העם על פי עצה של יתרו. ועל זה אמר הקב"ה למשה לאסוף שבעים אנשים מזקני העם ומשוטריו אל אהל מועד "ואצלתי מן-הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם" (במדבר יא, יז). כלומר אלה שבעים אנשים היו צריכים לעלות למדרגה של נביאים כדי לעזור למשה. בעקבות הנ"ל נשאלת השאלה מיהו הנביא ומה תפקידו על פי תורתנו.
למה נזקק אדון הנביאים לפי לימוד פנימיות התורה?
רוב בני אדם חושבים שנביא הוא אדם הרואה ומגלה את העתיד, אך לפי התורה אנו מבינים שזהו חלק קטן מתפקידו של נביא, אלא המשימה העיקרית של הנביא זהו לתקן את העם וכל אומות העולם ולקרב אותם אל השם יתברך. ודווקא בעזרה כזאת היה זקוק משה. והנה שני אנשים, דהיינו אלדד ומידד מתוך שבעים שנבחרו, לא באו אל המשכן, אלא נשארו במחנה, ולמרות שהם נשארו במחנה, הם התחילו להתנבא. ועל זה אמר יהושע למשה: "אדני משה כלאם". זאת אומרת, יהושע החליט שבגלל שהם לא באו אל המשכן ונשארו במחנה, הם משתמשים בכוחות של סטרא אחרא.
ועל זה ענה לו משה: "ומי יתן כל-עם ה' נביאים כי- יתן ה' את-רוחו עליהם" (במדבר יא, כט). מכאן אנו רואים לפחות שני דברים: א'. מחנה ישראל כנגד המשכן, ואם במשכן שורה שכינתו של השם, גם בתוך העם שורה השכינה.
מחנה ישראל והספירות הקדושות
הרי מחנה ישראל מכוון כנגד המקדש, וחנו ישראל מסביב למשכן מכל צדדי המשכן והיו מכוונים כנגד כלים של משכן, דהיינו דגל ראובן בדרום – כנגד ספירת חכמה ועולם אצילות, וכנגד מנורה שעמדה בדרום. דגל יהודה במזרח, כנגד ספירת בינה ועולם הבריאה, וכנגד שתי מזבחות, שמשמעותם זוהי תשובה מיראה ומאהבה, וכידוע יהודה נקרא בעל תשובה. דגל דן בצפון, כנגד ספירת תפארת ועולם היצירה, ובמשכן בצפון היה שולחן לחם הפנים, שמצביע על שפע גשמי, המאפיין צפון ובתוכו הארת חכמה, שמסמל לחם. ובמערב חנה דגל אפרים, יחד עם מנשה ובנימין – צאצאי רחל, שמסמלת מלכות ועולם העשייה. וכנגד מלכות במערב של משכן היה ארון הקודש ולוחות הברית, הרי מלכות מתגברת על בחינה ד' של עביות ועל ידי כך מגלה קומה שלמה של האור המגיע עד ספירת כתר, דהיינו לוחות הברית.
תפקידו של על ישראל לפי הזוהר הקודש
והנה דבר שני שאנו מבינים מתוך סיפורו על אלדד ומידד ומלים של משה רבינו, זהו יעוד ותפקיד של ישראל, דהיינו להיות עם הנביאים, כמו שאמר הקב"ה להיות עם קדוש ממלכת כהנים. וזה היסוד והבסיס לזכות ברוח הנבואה, ועל ידי כך להיות מתווך בין הש"י לבין אומות העולם. ומתוך הקרבה אל הקב"ה לדעת את רצונו ולפי רצונו לפעול ולהנהיג את העולם.
מהו תיקון ספירת המלכות שעשה משה בספרי חכמת הקבלה
כתוב בפרשה שמשה אישה כושית לקח, ואין כושית אלא שחורה, שזוהי צבע של מלכות לא מתוקנת, דהיינו רצון לקבל על מנת לקבל. מכל נאמר לעיל על תפקידו של הנביא, מתבררת את הסיבה לשם מה משה לקח אישה כושית, כלומר משה שעלה למ"ט שערי קדושה, ורצה לתקן את המלכות, דהיינו מדרגה חמישים. ועל זה דברה מרים: "ויאמרו הרק אך-במשה דבר ה' הלא גם-בנו דבר וישמע ה'. והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על-פני האדמה"
(במדבר יב, ב-ג). כלומר מרים גינתה את משה שהוא כביכול התנשא מעל כולם ורצה לתקן את המלכות, על כן הקב"ה מעיד על משה שהיה ענו מכל האדם, דהיינו כל רצונותיו לשם שמים.
על כל פנים לא עלה בידו של משה באותה תקופה לתקן את המלכות, לכן פרש מאישה כושית. ורק לעתיד לבוא הקב"ה יתן למשה לתקן את המלכות, כמו שנאמר בפרשת בראשית: "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן-האדמה אשר אררה ה' (בר' ה, ל).
ואין אישה כושית אלא כנסת ישראל, כמו שנאמר בשיר השירים: "אל תראני שאני שחרחרת".